הוצאה לפועל

הסתבכתם בחובות ?

חייבים לכם ולא משלמים?

נתנו לכם צ'ק ללא כיסוי ?

פנו אליי ואעזור לכם בגביה ובהליך יציאה מחובות .

לשירותם ריכזתי מידע חשוב בהליכי הוצאה לפועל .

מטרת הליך הוצאה לפועל

לממש זכות של אדם מכוח פסק דין –  שיק – שטר – סכום קצוב.

 

מה ניתן להוציא לפועל

1. פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין דתי – בעניין אזרחי.
2. החלטה על תשלום הוצאות – בעניין שאינו אזרחי.
3. ערובה שקבע רשם הוצאה לפועל .
4. שיקים – שטרות- שטר משכנתא – משכון רשום או מופקד.
5. תביעה על סכום קצוב שהוגשה בהוצאה לפועל .
6. דרישה לתשלום אגרה או פסק חוץ שהוכרז אכיף.
7. תביעה למזונות קטין .

 

לשכת ההוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור על פסק דין – אלא רק בצד האופרטיבי של

 

מה לא ניתן להוציא לפועל ?

1. פסק דין שהתיישן – חלפו 25 שנה שלא נעשתה פעולה כדי לבצעו.
2. פסק דין הצהרתי
3. פסק דין נגד המדינה.

 

בעלי תפקידים בהוצאה לפועל

1. רשם ההוצאה לפועל – בעל תפקיד הבכיר ביותר – בעל סמכויות מנהליות ושיפוטיות.
2. מנהל הוצאה לפועל – תפקיד ביצועי – ביצוע הצווים וההוראות של רשם ההוצאה לפועל.
3. בעלי תפקיד ביצועי –

עורך דין, פקיד בית משפט, אנשים שונים בלשכת ההוצל"פ – בעלי אישורים מוועדת אישורים – מנהל ההוצאה לפועל האציל להם סמכות מסמכויותיו הביצועיות .

 

 

הליכים שיבוצעו בבית משפט לענייני משפחה:

1. תובענה לאיזון משאבים.
2. תובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג.
3. תובענה בענייני קטין (לא מזונות) – משמורת וכו'

 

פקודת ביזיון בית משפט

במקרה של הפרת פסק דין שלא ניתן לאכוף אותו בהוצאה לפועל.

 

בהליך פלילי – נבחין בין 2 מקרים:

1. קנס או פיצוי לניזוק – בהליך פלילי – יאכפו בבית המשפט לפי פקודת המיסים (גביה).
2. הוצאות – הוצאות משפט או תשלום הוצאות לנאשם שזוכה – יאכפו בהוצאה לפועל.

– רשם הוצאה לפועל כן יכול לבקש מבית המשפט שנתן את פס"ד – הבהרה לגבי האמור בפסק הדין.

לאחר מתן פס"ד – להוצאה לפועל סמכות בלעדית להוציא את פס"ד לפועל. (פוקעת סמכות בית המשפט ליישום פס"ד)

 

דוג'- בית משפט הטיל עיקול זמני בהליך משפטי – רשם ההוצל"פ רשאי לשנות תנאי העיקול, הסרתו, ורשאי לסטות מהמתווה לעיקול הזמני שקבע בית המשפט בפסק הדין.

 

 

                            פתיחת תיק הוצאה לפועל – בידי הזוכה

1. הזוכה פותח בהליכי הוצאה לפועל בדרך של הגשת "בקשה לביצוע פסק דין" שניתן לזכותו.
2. הזוכה רשאי לפתוח את התיק בכל לשכת הוצלפ .
3. פתיחת התיק אפשרית רק בחלוף 30 ימים מהיום שניתן פסק הדין, אלא אם כן נקבע מועד אחר .

הוצאה לפועל במסלול המקוצר:

הוצאה לפועל של חובות עד 25,000 ₪  – ניתנת לעיתים לביצוע במסלול המקוצר .

במסלול המקוצר (חובות עד 25K ₪) – כל הפעולות הנדרשות לצורך גביית החוב נעשות על ידי רשם ההוצאה לפועל ומיוזמתו = מסלול אקטיבי.

המסלול המקוצר מוגבל באמצעים שניתן לנקוט נגד החייב:

האמצעים שניתן לנקוט נגד החייב ב"מסלול המקוצר":

1. עיקול כספי החייב וזכויות שיש לו לקבלת כספים מצד שלישי (כרטיס אשראי ….
2. עיקול כלי רכב השייכים לו.

ביצוע משכון ומשכנתא

ביצוע משכון או משכנתא – כמו שמבצעים פסק דין

ביצוע משכון או משכנתא בדירת מגורים – קיימים הוראות סוציאליות שנועדו להקל על חייבי משכנתאות המתקשים לעמוד בתשלום ההלוואה:

1. ניתן להגיש בקשה למימוש משכנתא – רק עבור 6 חודשים של אי תשלום – ועל החוב שבפיגור בלבד ולא על מלא חוב ההלוואה.
2. לפני מכירת דירה – קיימת חובה להמציא לחייב סידור חלופי – בדירה אחרת או כסף לשכירת דירה – הצדדים רשאים להתנות מראש על הוראה זו – שהסידור החלופי יהיה לתקופה של עד 18 חודשים בלבד.

 

ביצוע שטר

אדם שבידיו שטר או שיק שלא נפרעו – רשאי לפנות להליכי הוצאה לפועל על מנת לממש את השטר או השיק – כאילו השטר או השיק – היו פסק דין.

ביצוע תביעה על סכום קצוב

1. תביעה על סכום קצוב יכולה להיות עד לסכום של 75,000.
2. תביעה על סכום קצוב ניתן להגיש ישירות להוצל"פ ולא לבית המשפט.
3. תביעה לסכום קצוב ניתן להגיש להוצל"פ – רק כעבור המצאת התראה לנתבע – בה תינתן לנתבע ארכה של 30 ימים לשלם את החוב הפסוק .

לסיכום תביעה על סכום קצוב :

1. תביעה עד 75,000 ₪.
2. במקום תביעה לבית המשפט.
3. לאחר מתן התראה של 30 יום לנתבע לשלם את החוב הפסוק.

הגשת התנגדות לביצוע שטר/ שיק או תביעה על סכום קצוב:

אם החייב הגיש התנגדות לביצוע שטר/ שיק או "תביעה על סכום קצוב" –  רשם ההוצל"פ יעכב את ההליכים ויעביר את התיק לבית המשפט המוסמך.

דין התנגדות שהועברה לבית המשפט – כדין בקשת רשות להתגונן .

1. אם ההתנגדות נתקבלה על ידי בית המשפט – בית המשפט ימשיך את הדיון – החלטה המקבלת את ההתנגדות אינה ניתנת לערעור במהלך ההליך אלא רק בסוף – במסגרת הערעור על פסק הדין .
2. אם ההתנגדות נדחתה – יחזור התיק להוצל"פ להמשך ביצוע. – החלטת בהמ"ש לדחות את ההתנגדות לביצוע שטר – כמוה כפס"ד ולכן ניתנת לערעור בזכות מיד.

הליך התנגדות יכול להיות רק – בביצוע על סכום קצוב או צ'ק / שטר- ולא בבקשה לביצוע פס"ד או לביצוע משכנתא.

שלבים בפתיחת תיק הוצל"פ:

1. הגשת בקשה לביצוע פס"ד / צק/ שטר/ תביעה על סכום קצוב / משכון / משכנתא.
2. המצאת אזהרה לחייב על ידי הוצאה לפועל- אזהרה לחייב כי עליו למלא את החיוב המוטל עליו.
3. הליכים מקדמיים לפני המצאת האזהרה ע"י הוצל"פ – הזוכה רשאי להגיש להוצל"פ בקשה מלווה בתצהיר לנקוט הליכים נגד החייב עוד לפני המצאת אזהרה – בשל חשש לסיכול גביית החוב על ידי החייב – דוג' הברחת נכסים על ידי החייב.

ואולם  – בתביעה על סכום קצוב – לא ניתן להגיש בקשה להליכים מקדמיים לפני חלוף התקופה שנקבעה באזהרה.

פעולות שהחייב רשאי לנקוט לאחר שהומצאה לו האזהרה על ידי הוצל"פ:

1. לפרוע את החוב – ולהביא לסיום הליכי ההוצאה לפועל.
2. טענת "פרעתי" – החייב רשאי בכל עת להגיש לרשם הוצל"פ בקשה בטענת פרעתי = הצהרת החייב כי מילא את החוב או אינו חייב עוד למלא את החיוב המוטל עליו – טענות כגון – פרע את החוב או טענת התיישנות.

• רשם ההוצל"פ יכריע בטענת "פרעתי".

3. בקשה לצו תשלומים – תוך 20 יום מקבלת האזהרה שנשלחה לחייב ע"י הוצל"פ – רשאי החייב להגיש בקשה לתשלום החוב הפסוק בשיעורים שייקבעו בהתאם ליכולתו ובכפוף לשיעורים המזעריים הקבועים בחוק.

• במסגרת בקשה לצו תשלומים – רשאי הרשם לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע שצו התשלומים יחול על כל חובותיו.

4. חקירת יכולת – החייב רשאי להתייצב בתוך 21 ימים בכל לשכת הוצל"פ – לחקירה שנועדה לברר את מצבו הכלכלי ומידת יכולתו למלא אחר החיוב המוטל עליו.

חקירת יכולת יכולה להתקיים ביוזמת כל אחד מ-3 הגורמים :

1. החייב
2. הזוכה
3. ביוזמת רשם ההוצלפ

 

קביעת הסדר תשלומים

הרשם רשאי לקבוע לחייב צו תשלומים על סמך :

1. חקירת יכולת
2. בקשת החייב לצו תשלומים
3. הסדר בין החייב לנושה

בקשה לאיחוד תיקים

חייב שפועלים נגדו נושים רבים בהליכי הוצאה לפועל – רשאי להגיש בקשה לאיחוד תיקים – בלשכה שבה נפתחו מרבית התיקים נגדו.

• בקשת איחוד תיקים תתקבל רק אם החייב מסוגל לפרוע את החוב לפי שיעורי התשלום המזעריים הקבועים בחוק.

 

חייב שאין ביכולתו לפרוע את החוב בשיעורי תשלום מזעריים הקבועים בחוק – החייב יודיע על כך לרשם – והמשך ההליכים יתבצע על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

חייב העומד בתשלומים

חייב שעומד בתשלומים שנקבעו לו – ניתן להכריז עליו כעל "חייב העומד בתשלומים".

המשמעות של הכרזה על חייב כ"חייב העומד בתשלומים":

1. גובה הריבית המתווספת לחוב – יופחת.
2. לא ניתן יהיה לנקוט נגד החייב את ההליכים הבאים :
3. עיקול חשבון עו"ש ומשכורת.
4. עיקול מיטלטלין.
5. מימוש רכב שעוקל
6. שלילת רישיון נהיגה.

הליכים כנגד החייב: – יבוצעו רק במקרה שהחייב קיבל אזהרה ב"המצאה מלאה".

1. הליכים הפוגעים בחירותו:
2. הזמנה לבירור .
3. צו הבאה – חייב שלא הופיע לברור שהוזמן אליו, רשאי הרשם להוציא לחייב צו הבאה להתייצבות לפניו.
4. מאסר בשל התחמקות מתשלום חוב מזונות .
5. הגבלות אישיות:
6. שלילת דרכון
7. שלילת רישיון נהיגה
8. עיכוב יציאה מן הארץ

5.. רישום ב"מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם"

6. חיפוש ועיכוב יציאה מן הארץ
7. צו למסירת מידע על אודות החייב – רשם ההוצא לפועל רשאי לצוות על גורמים פרטיים וציבוריים [המפורטים בתוספת השניה לחוק ההוצאה לפועל ] למסור לידיו מידע אודות החייב המשתמט מתשלום חובותיו, שיסייע באיתור נכסיו ובהערכת מידת יכולות לפרוע את החוב .

– המוסד לביטוח לאומי

-רשם מקרקעין

– חברות האשראי

 

2. הלכים נגד רכושו של החייב:

 

1. עיקול מיטלטלין .
2. עיקול מקרקעין –
3. עיקול אצל צד ג' .
4. מינוי כונס נכסים – על נכס מסוים של החייב .
5. ביצוע בעין – מנהל הלשכה תופס את הנכס ומעבירו לבעליו.
6. פינוי מקרקעין – כאשר ניתן פס"ד לפינוי מקרקעין והחייב לא מילא אחריו- רשאי מנהל הלשכה לפנות את המקרקעין ולמוסרם לזוכה

ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל :

1. ברשות בפני בית משפט שלום .
2. החלטות שיפוטיות (כגון טענת פרעתי) או בהחלטותיו לנקוט בהליכים פוגעניים (עיכוב יציאה מן הארץ ) – ניתן לערעור בזכות בפני בית משפט השלום.
3. החלטותיו בענייני משפחה ניתנות לערעור בזכות בפני בית משפט לענייני משפחה.

רשם הוצלפ רשאי להטיל הוצאות על החייב או הזוכה.

החלטות רשם נאכפות בהוצלפ.

פסלות רשם – ערעור לנשיא השלום בזכות (בהליכים אזרחיים אחרים – פסלות שופט – לעליון , בבית הדין לעבודה – פסלות שופט לבית הדין הארצי).

הליכים נגד החייב בהוצאה לפועל

 

בקשה לביצוע פסק דין

1. הזוכה רשאי להגיש בקשה לביצוע פס"ד – בכל לשכת הוצל"פ בארץ.
2. הזוכה יציין אם החייב קטן או פסול דין
3. הזוכה יפרט את הצעדים שרוצה שינקטו כנגד החייב.
4. מועד הגשה לביצוע פס"ד – 30 יום מיום מתן פס"ד או מיום המצאתו (אם פס"ד לא ניתן במעמד החייב)
5. פס"ד למזונות ניתן להגיש גם אם טרם חלפו 30 יום ממועד ביצועו.
6. בקשה לביצוע פס"ד – פינוי מושכר – בחלוף 15 ימים מיום מתן פס"ד.
7. בקשה לביצוע פס"ד בטרם חלפו 30 ימים ניתן להגיש בצירוף תצהיר – אם היה יסוד סביר להניח שאי פתיחת התיק עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

סיכום נקודות לבקשה לביצוע פס"ד:

1. ניתן להגיש בכל לשכת הוצלפ בארץ.
2. בחלוף 30 ימים מיום מתן פס"ד
3. אם מבקשים ביצוע בטרם חלפו 30 ימים יש לצרף תצהיר אם היה לזוכה יסוד סביר להניח כי אי פתיחת התיק עלולה לסכל את ביצוע פס"ד. -בתביעה על סכום קצוב – לא ניתן להגיש בקשה לביצוע בטרם חלפה התקופה שנקבעה באזהרה.

 

המסמכים שיש לצרף בבקשה לביצוע פס"ד בהוצל"פ:

1. העתק מאושר של פס"ד או של הפסיקתה שמבקשים לבצע.
2. ייפוי כוח של עו"ד של הזוכה.
3. פרטי חשבון בנק של הזוכה או של עו"ד .
4. פרטי החייב – שם , ת"ז, כתובת מגורים.

( אם כתובת פרטי החייב אינו תואם את פרטיו במרשם האוכלוסין – יש לצרף אישור מעודכן מ- 3 חודשים אחרונים : ממשרד הפנים / מרשם החברות / העמותות ….

(אם פרטי החייב תואמים את הרשום במרשם האוכלוסין – אין צורך לצרף לבקשה אישור בדבר פרטיו).

5. המצאת אזהרה והעתק פסק הדין לחייב – ע"י לשכת ההוצאה לפועל השולחת לחייב את האזהרה כי עליו למלא אחר פס"ד או לבקש צו תשלומים – בתוך 20 ימים, ואם אין לחייב יכולת לעמוד בתשלומים, עליו להתייצב לחקירת יכולת תוך 21 יום מיום מתן האזהרה.

שאם לא כן – יראו אתו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו – וניתן יהיה :

1. לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו.
2. להטיל עליו הגבלות שונות ולנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר.

 

טענת פרעתי:

1. פרע את החוב.
2. התיישנות
3. קיזוז
4. ויתור
5. פטור
6. פשרה
7. הפטר- בהליכי חדלות פירעון.

נקודות חשובות שיש לדעת בהכרזת טענת "פרעתי":

1. טענת פרעתי ניתן לטעון בכל שלב של ההליך.
2. לאחר טענת פרעתי – הרשם יעכב ביצוע "מטעמים מיוחדים שירשמו" – וידרוש מהחייב ערובה (אלא אם החליט שלא לצוות על ערובה.
3. הרשם יכול להטיל על החייב "הוצאות מיוחדות" – אם מצא שלא היה יסוד לטענת "פרעתי".
4. ערעור על החלטת הרשם בטענת פרעתי :
5. בזכות
6. תוך 20 ימים
7. בפני בית משפט השלום.