עורך דין לענייני משפחה

דיני משפחה

ערכאה לפתיחת ההליכים

תביעת גירושין וענייניה יכולים לידון גם בבית הדין הדתי וגם בבית משפט לענייני משפחה, אולם משהתחילה ערכאה לדון בנושא מסוים, הערכאה האחרת אינה רשאית לדון בה עוד ולכן קיים "מרוץ סמכויות" – חשוב לבחור את הערכאה הנוחה להגשת התביעה.

בשתי הערכאות יחול אותו דין, אך לעיתים הפרשנות שונה ופסק הדין עשוי להיות שונה.

הסכם גירושין

הסכם גירושין טוב ישמור על האינטרסים שלך במשמורת על הילדים, בחלוקת הרכוש, חלוקת התחייבויות, חלוקת נכסים פנסיוניים, זכויות סוציאליות, נכסים ראליים, פיננסיים וממוניים, גילוי חשבונות, כספים ונכסים, פוטנציאל השתכרות עתידי וכדו' .

עו"ד מנוסה, בקיא בחוק ידאג לעגן את הזכויות שלך בצורה המיטבית ביותר בתוך הסכם הגירושין.

מזונות אישה

אדם חייב מזונות על פי הדין האישי החל עליו, העדה הדתית אליה הוא משתייך, יהודי (דין תורה), מוסלמי (הדין השרעי), נוצרי (הדין הנוצרי), דרוזי (הדין הדרוזי).

מי שאינו משתייך לאחת הדתות האלה או שלבני הזוג דתות שונות, יחולו עליהם החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).

יהודים שנישאו כדמוי ע"פ הדין העברי, הבעל חייב במזונות אישתו כל עוד לא נוצרה עילה לשלילת מזונותיה, ברמת חיים שאינה פחותה משהורגלה אליה, "עולה עימו ואינה יורדת".

תביעת מזונות אישה יהודייה, שאינה כרוכה בתביעת הגירושין נמצאים בסמכות מקבילה של שתי ערכאות, בית הדין הדתי או בית משפט לענייני משפחה, סמכות הערכאה נקבעת לפי בחירת האישה ע"פ סעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים.

מקור החיוב למזונות אישה הינו בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959:

• אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו אל מזונות אלה.
• אדם שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או חבר העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה או שלא חל עליו הדין האישי, חייב במזונות בן זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

תביעת מזונות הכרוכה לגירושין, תידון בערכאה בה נפתחה תביעת הגירושין על ידי הבעל או האישה, נקבע על פי מי שפתח ראשון את התביעה, לכן יש חשיבות עליונה להיות הראשונים לפתוח את הליך הגירושין בכדי לבחור את הערכאה הטובה והנוחה יותר למיקסום האינטרסים שלך.

מזונות ילדים

קטין זכאי למזונות מהוריו גם אם אינם נשואים זה לזו, גם אם הקשר בין הוריו היה חד פעמי.

אין קשר בין הקשר בין בני הזוג לחובת המזונות לילדים.

בקביעת המזונות נלקחים בחשבון, גיל הילד, צרכיו הבסיסיים והמיוחדים, הכנסות הוריו מעבודה או מרכוש, אצל מי מתגורר הילד דרך קבע.

חלוקת רכוש

 אם אין הסכם ממון בין בני הזוג, אזי יחול עליהם אחד משני המודלים הקיימים במדינת ישראל לחלוקת רכוש בין בני זוג:

1. הלכת השיתוף – חל על בני זוג שנישאו לפני 01.1974, מכוח הפסיקה .
2. הסדר איזון משאבים – הקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון, חל על זוגות נשואים שנישאו אחרי 01.1974 ואין ביניהם הסכם ממון.

הסדר איזון משאבים קובע עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, אף אם רשום על אחד מהם, ובתנאים מסוימים המופרטים בסע'5 לחוק יחסי ממון, ניתן לתבוע איזון משאבים גם טרם פקיעת הנישואין.

לידועים בציבור תחול "הלכת השיתוף" ולא "הסדר איזון משאבים", שמתייחס רק לבני זוג נשואים, וזאת לאחר שהוכח שבני הזוג "ידועים בציבור" ושהייתה "כוונת שיתוף" בכל נכס ונכס.

מזונות ידועים בציבור

ידועים בציבור אינם סטטוס אלא נתון עובדתי.

ידועים בציבור אינו סטטוס, שכן אין גושפנקא של המדינה, זהו מצב עובדתי נתון היכול להשתנות בכל רגע.

הפסיקה קובעת תנאים להכרה כידועים בציבור:

1.חיי משפחה.

2. ניהול משק בית משותף, חיים משותפים.

בני זוג שאינם נשואים זה לזו ואינם נשואים לאחר ומקיימים משק בית משותף, אך אין הכרח שיגורו תחת קורת גג אחת, ישנו חיוב במזונות חוזיים הדדיים, בין בני הזוג, האמיד ישלם לנזקק, ניתן לתבוע מזונות של ידועים בציבור אפילו מהעיזבון.

ידועים בציבור יכולים לטעון ל"הלכת השיתוף", חזקת שיתוף בנכסים המבוססת על כוונת שיתוף.

הסכם ממון

להבטחת זכויות ולמניעת מחלוקות מוטב לערוך הסכם חיים משותפים המוכר כהסכם ממון.

הסכם ממון מסדיר את יחסי הממון ביניהם וחלוקת הרכוש בעת פירוד.

הסכם ממון יכול להיחתם לפני הנישואין או לאחריהם, ויש להביאו לאישור בפני בית המשפט לענייני משפחה / בית דין.

החוק קובע שרכוש שנצבר לפני הנישואין לא נחשב כרכוש משותף לפיכך לא ייכלל בהסכם גירושין.

בני זוג שלא עשו ביניהם הסכם ממון, בהתרת הנישואין יחול עליהם הסדר איזון משאבים או חזקת השיתוף (במידה ונישאו לפני 01.01.74).

אפוטרופסות ומשמורת ילדים

הסמכות לדון בנושא אחזקת ילדים נתון לבית משפט לענייני משפחה, מכוח סעיף 1 לחוק בית משפט לענייני משפחה, בג"ץ אמיר קבע, החזקת ילדים (משמורת) כוללת גם חינוך.

• בית הדין הרבני יכול לדון בהחזקת ילדים מכוח כריכה אוטומטית.

בשתי הערכאות יחול הדין האזרחי, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

החוק קובע ששני ההורים אפוטרופסים הטבעיים על ילדיהם, ואינו נותן יתרון בהכרח לאם בכפוף לסעיף 25 לחוק "חזקת הגיל הרך".

לפיו, "על שני ההורים חלה החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודי, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם, וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע בקבוע מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".

 כשההורים מתגוררים בנפרד וישנה הסכמה בין ההורים יחול סעיף 24 לחוק:

"היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע".

באין הסכמה בין ההורים יכול סעיף 25 לחוק:

לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

חזקת הגיל הרך המעוגנת בסעיף 25 קובעת – עד גיל 6 יהיו הילדים בחזקת האם, אלא אם יש נסיבות לסתור זאת.

סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר משמורת משפטית משותפת, הערכאות המשפטיות צריכות לבחון מספר פרמטרים על מנת לקבוע האם המשמורת תהייה משותפת.

הפרמטרים שיבחנו:

מסוגלות הורית, שיתוף הפעולה בין ההורים, רצונו של הילד, מעורבות בחיי הילד, הקשר בין ההורה לילד, סמיכות מגורי ההורים וכדו'.

לעיתים בהמ"ש פוטר בצורה חלקית או מלאה מדמי מזונות, כאשר נקבעה משמורת משותפת.

תובענה לאבהות או אימהות

התובענה בסמכות בית משפט לענייני משפחה.

תובענה בעניין החזקת קטין חטוף

קטין מתחת לגיל 16, שאחד מהוריו שינה את מקום מגוריו למדינה אחרת, חוק האמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991.נועד למנוע מצב בו אחרת מבני הזוג עושה מעשה ומחליט להעביר ילד ממקום מגוריו הרגיל למדינה אחרת.

אמנת האג היא אמנה בינלאומית שעוסקת בהחזרת ילדים חטופים, שנלקחו שלא כדין ע"י אחד ההורים לארץ אחרת, ולהשיבם למקום מגוריהם הקבוע.

ישראל אימצה את אמנת האג בחוק.