סוגי תביעות
המוסד לביטוח לאומי הוא מעמודי התווך עליהם נשענת המדיניות החברתית בישראל ונועד להבטיח לאוכלוסיות חלשות ולמשפחות שנקלעו למצוקה, בסיס כלכלי לקיומן.
המוסד לביטוח לאומי מעניק זכויות (קצבאות) לזכאים ע"פ חוק הביטוח הלאומי.
תביעה שנדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי ניתנת לעירעור בשני רבדים:
ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון בפני וועדה לעררים.
ערעור בבית הדין לעבודה על החלטת פקיד התביעות או החלטות וועדות המוסד.
הליכים בבית הדין לעבודה
ניתן להגיש תובענה בבית הדין לעבודה בתחום הביטוח הלאומי בשני מקרים:
ערעור על החלטה של וועדה רפואית – מדרג ראשון או וועדה רפואית לעררים , יש לשים לב כי אי אפשר להביא חו"ד חדשה שלא הוצגה לוועדה הרפואית.
ערעור על החלטה של פקיד תביעות, בו ניתן להביא חו"ד רפואית חדשה שלא הוצגה למל"ל.
פגיעה בעבודה
מבוטח אשר נפגע בעבודה מתאונת עבודה, ממחלת מקצוע או מפגיעת מיקרוטראומה, יפוצה על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הנזק שנגרם לו ובגין אובדן הכנסתו בתקופה שלאחר הפגיעה בה הפך לבלתי כשיר לעבודה.
סוגי הקצבאות הנתבעות שניתן לתבוע בגין פגיעה בעבודה:
- דמי פגיעה
מבוטחים שנפגעו מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע או מפגיעת מיקרוטראומה – וע"פ מסמכים רפואיים אינם מסוגלים לעבוד בעבודתם או בעבודה מתאימה אחרת, זכאים לתשלום דמי פגיעה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי לתקופה של עד 3 חודשים (לכל היותר 13 שבועות) – תשלום על פיצוי אובדן ההכנסה.
- דמי מחלה אלה לא ינוכו מימי המחלה הצבורים שלהם, מלבד יום היעדרות הראשון והשני לאחר יום הפגיעה במקרה שהעובד נעדר מעבודתו פחות מ-12 יום.
- דמי הפגיעה ליום מחושבים ע"פ 75% מהכנסת המבוטח ב-3 חודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקו את עבודתם בשל הפגיעה.
- דמי פגיעה משולמים מהיום ה-91 לאחר הפגיעה וזאת לאחר שהפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה על ידי פקיד תביעות.
- ניתן לקבל תשלום רטרואקטיבית 12 חודשים טרם הגשת התביעה.
- קצבת נכות
מי שקיבלו דמי פגיעה ונותרו עם נכות, עשויים להיות זכאים לגמלת נכות מעבודה –
(צמיתה או זמנית) – קצבה או מענק חד פעמי – בהתאם לעוצמת הפגיעה והשפעתה על כושר העבודה – נקבעת ע"י וועדה רפואית הקובעת את אחוזי הנכות ולאחריה המוסד לביטוח לאומי קובע את אחוזי אובדן כושר העבודה.
- טיפול רפואי בעקבות הפגיעה.
נכות כללית
מכסה כל נכה לרבות עקרת בית ומושפעת ממספר הליקויים.
מספר נכויות משתקללות לנכות משוקללת, ישנן מחלות שלא יחשבו כפגיעה באובדן כושר העבודה.
תנאי סף ל"נכות כללית":
- מגיל 18 עד לגיל הפרישה (גברים -67, נשים -62)
- ניתן להגיש תביעה עד 12 חודשים מיום הפרישה ובתנאי שהמבוטח הוגדר כ"נכה" לפני הגיעו לגיל הפרישה.
- תושב ישראל
- מבחן הכנסות מעבודה – שכיר / עצמאי – משתכר פחות מ-60% מהשכמ"ב (6,331 ₪ לחודש).
- עקרת בית – צריכה להוכיח שלא מסוגלת לתפקד בבית.
- רף מינימלי לקבלת נכות כללית – נכות משוקלל בשיעור של 60% או 40% אם יש ליקוי אחד בשיעור של 25%.
- עקרת בית נדרשת לנכות משוקללת מינימלית של 50%.
אישה שחיה בנפרד מבן זוגה ולא התגוררה עימו 24 חודשים שקדמו להגשת התביעה או לאחריה – תחשב עובדת.
אישה שעבדה כשכירה ב-12 חודשים רצופים מתוך 48 חודשים שקדמו להגשת התביעה או 24 חודשים לא רצופים = תחשב כעובדת.
קיימות 4 דרגות אי כושר עבודה:
- 60%
- 65%
- 74%
- 100%-75%
על החלטת וועדות רפואיות ניתן לערר תוך 60 יום לוועדה רפואית לעררים.
ערעור בשאלה משפטית ניתן לערער לבית הדין לעבודה תוך 60 יום.
שירותים מיוחדים
שירותים מיוחדים – גמלה הניתנת בכסף לפני גיל פרישה – לנכים קשים הזקוקים לסיוע בפעולות היומיום או שזקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים.
תנאי מקדמי לקבלת שירותים מיוחדים – תביעה לקבלת קצבת נכות כללית.
- ניתן להגיש עד 6 חודשים לאחר גיל הפרישה ובתנאי שהוכיח שזקוק לשירותים מיוחדים (1. בדיקת תפקוד 2. בדיקת הצורך בהשגחה (סכנת חיים לעצמם או לאחרים)) – בתנאי שעמד בתנאים לקבלת שר"ם טרם הגיעו לפרישה.
- גיל פרישה לגברים – 67 , גיל פרישה לנשים – 62.
- ניתן להגישה בנוסף לתביעה ל"נכות כללית".
- גמלה הניתנת בכסף:
ישנן 3 דרגות אחוזי נכות :
- 50% – 1400
- 112% – 3400
- 188% – 5,500
- עדיף לקבל "שירותים מיוחדים" לפני גיל הפרישה.
- נכה עובד זכאי לשר"ם ששכרו עד פי 5 משכמ"ב.
תנאי סף לשר"מ:
- 60% נכות למקבל קצבה (לא עובד).
- 75% נכות לעובד שלא מקבל קצבה.
בדיקות לקבלת שר"ם:
- בדיקת תפקוד ( ADL ו- IADL)
- בדיקת הצורך בהשגחה – סכנת חיים לעצמם או לאחרים.
גמלת ניידות
- רק לפגוע בגפיים התחתונות.
- הגמלה לא ע"פ חוק אלא הסדר עם ממשלת ישראל, לפיכך נהנית מביקורת שיפוטית (עב"ל 1248/00 יששכר יהודה)
- מגיל 3
- מבחן הכנסות הפוך – ככל שהכנסת הנכה יותר גבוהה זכאי ליותר גמלה יותר גדולה.
- לא ניתן להגיש תביעה אחרי גיל פרישה.
ההטבות העקריות:
- גמלת ניידות
- הלוואה עומדת – רכישת רכב ללא מיסים.
תנאי הסף לקבלת גמלת ניידות:
- תושב ישראל
- מגיל 3 שנים
- טרם הגיע לגיל פרישה
- מבחן הכנסות הפוך – כדי לאפשר לעבוד, ככל שמשתכר יותר – יקבל יותר כסף.
הרף המינימלי :
בעלות רכב ורישיון נהיגה | בעלות רכב וחסר רישיון נהיגה | חסר רכב |
40% | 60% | עמידה בתנאים |
דגשים:
- גיל הפרישה לתביעה בניידות שווה לנשים וגברים – 67.
- לא ניתן להגיש תביעה לאחר גיל פרישה, אולם כן ניתן להגיש תביעה להחמרה.
- בתביעה להחמרה, הוועדה הרפואית רשאית גם להפחית את שיעור הליקוי.
תאונות אישיות
מי שנפגע בתאונה בישראל או בחוץ לארץ, בביתו, בשעות הפנאי או בחופשה, שאינה תאונת דרכים או תאונת עבודה, ואיבד את כושר תפקודו – זכאי לקצבה מהביטוח הלאומי, המשולמת עד מקסימום 90 יום של אובדן כושר תפקוד ובהתאם למצב התפקוד של הנפגע.
תנאי הזכאות לקצבת "תאונות אישיות":
- תושב ישראל – אדם שמרכז חייו בישראל.
- התובע בין 18 ומעלה ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה (גברים -67 שנים, נשים 60-65 בהתאם לתאריך הלידה).
- התאונה פגעה בכושר התפקוד של התובע.
רמת התפקוד נבדקת ע"פ מצבו התעסוקי:
- עובד שכיר – לא מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת ולא נותרו לו אצל מעסיקו ימי מחלה שיוכל לנצל.
- עובד עצמאי – לא מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה אחרת מתאימה.
- עקרת בית – אם אינה מסוגלת לבצע את עבודות משק הבית.
- המבוטח עבר בדיקה רפואית – בתוך 72 שעות משעת התרחשות התאונה.
חריג: אם הנזק הרפואי התגלה תוך 14 ימים מיום התאונה – המבוטח יוכל להיות זכאי ל"דמי תאונה", אם בקשתו התקבלה ע"י המוסד לביטוח לאומי.
- המבוטח לא זכאי לפיצוי מגורם אחר בגין אובדן התפקוד או אובדן כושר עבודה.
למשל : תשלום לפי חוק פיצויי לנפגע תאונת דרכים, לפי תקנון קופת גמל, קרן פנסיה, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה, דמי מחלה וכדו'.
סיעוד
ניתנת לאנשים שהגיעו לגיל-פרישה (גברים גיל 67, נשים בגילאים 60-65 בהתאם לתאריך הלידה)
ואשר זקוקים לעזרת הזולת לביצוע פעולות יומיומיות, או זקוקים להשגחה בביתם לבטיחות שלהם ובביטחון אנשים סביבם.
מטרת הקצבה לסייע למבוטח ולבני המשפחה שלו העוסקים בטיפולו.
- לקצבה 6 רמות זכאות, ניתן לבחור קצבה בתמורה כספית וגם עזרה בשירותים סיעודיים.
- מבוטח ניצול שואה עשויי להיות זכאי לשעות נוספות בסיעוד.
תנאי זכאות לגמלת סיעוד:
- מעגל גיל הפרישה
- תושב ישראל
- סכום הגמלה מותאם להכנסת המבוטח
- המבוטח נזקק לעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיומיות בתוך ביתו – הלבשה, רחצה, אכילה, טיפול בהפרשות, הליכה בבית וכדו'
- גר בביתו או בדיור מוגן
- לא מקבל גמלת סיעוד מגוף ממשלתי אחר.
אבטלה
תנאי זכאות:
- תושב ישראל או תושב ארעי.
- מובטל, מגיל 20 עד גיל 67 (בתנאים מסוימים אפשר יהיה לקבל מגיל 18).
- עבד כשכיר .
- צבר תקופת אכשרה – שולמו עבורו דמי ביטוח 12 חודשים מתוך 18 חודשים שקדמו לאבטלה.
- נרשם בשירות התעסוקה כדורש עבודה – מוכן ומסוגל לעבוד בעבודה מתאימה.
- הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מהיום מתחילת הזכאות.
- חייל בשנה הראשונה לאחר שיחרורו משירות סדיר / שירות לאומי – ושירת לפחות 24 חודשים.
- חייל משוחרר – תקופת שירותו תחשב 6 חודשי אכשרה, אבל אם הופנו להכשרה מקצועית לא יידרשו לתקופת אכשרה בשנה הראשונה לאחר השחרור.
- דמי אבטלה שישולמו ליום ע"פ שכר 6 חודשים שקדמו לאבטלה.
- מספר ימי הזכאות בהן ניתן לקבל דמי אבטלה הינם בין 50 ימים ל-175 ימים, תלוי גיל ומעמד.
תקופת ימי הזכאות לדמי אבטלה:
- מובטל בן 45 או בן 35 שיש לו 3 תלויים – 175 ימים .
- מובטל בן 35 או מתחת לגיל 35 אבל יש לו 3 תלויים – 138 ימים.
- מובטל בן 28 ואין לו 3 תלויים – 100 ימים .
- מובטל בן 25 ואין לו 3 תלויים – 50 ימים.
- חייל משוחרר (בשנה הראשונה) – 70 ימים.
סכום דמי האבטלה:
- ע"פ ההכנסה 6 חודשים מלאים שקדמו לאבטלה.
- בכל 4 חודשי התייצבות לא ישולמו דמי אבטלה ב-5 ימים ראשונים.
- אם בתקופת האבטלה יש למובטל הכנסות כשכיר, כעצמאי או מפנסיה – ינוכו הכנסות אלה מדמי האבטלה.
הליך הגשת התביעה :
- מילוי טופס בל/1500.
- הגשת תביעה תוך 12 חודשים מהיום שהתייצב לראשונה בשירות התעסוקה.
- קבלת קצבה עד 12 חודשים שקדמו להגשת התביעה.
תביעה חוזרת לדמי אבטלה:
- אפשר להגיש תביעה רק לאחר שחלפו 12 חודשים מתחילת הזכאות הקודמת.
- סכום דמי אבטלה בתקופה הנוספת לא יעלה על 85% מדמי אבטלה מירביים.
קצבאות שאי אפשר לקבל עם דמי אבטלה:
- דמי לידה
- דמי פגיעה לנפגע עבודה
- ימי חופשה שלא קיבל בגינם דמי חופשה
- תקופת ההודעה המוקדמת
- תגמולים למשרתים במילואים
- דמי הסתגלות מיוחדים
חשוב לדעת:
- מי שהפסיק עבודתו מרצונו – בלי הצדקה – יתחיל לקבל את דמי האבטלה רק לאחר 90 ימים מיום הפסקת העבודה.
- מי שסירב להצעת עבודה מתאימה – יתחיל לקבל דמי אבטלה רק לאחר 90 ימים מיום הסירוב להצעת העבודה, וממספר הימים המקסימלי ינוכו לו 30 ימים בכל פעם שיסרב לקבל עבודה.
- מובטל שפתח עסק, ולא מימש זכותו לדמי אבטלה מפאת שפתח עסק, ואח"כ סגר את העסק, התקופה מפתיחת העסק ועד סגירתו, או תוך 24 חודשים מיום הזכאות (היום שהפסיק עבודתו כשכיר) – הקצר מבין תקופות אלה, לא יספרו במניין 12 חודשים מהיום הקובע לזכאות לדמי אבטלה.
- תקופת אכשרה – שולמו דמי ביטוח ב-12 חודשים מתוך 18 חודשים מיום הזכאות.
- עבודה מתאימה – מתאימה למצב בריאותו וכושרו הגופני.
- הצעת עבודה או הכשרה על ידי שירות התעסוקה מעל 60 ק"מ מביתו לא תחשב סרוב.
- לבני נוער מעל גיל 15 – עשויים להיות זכאים לתשלום מיוחד בהתאם לתנאים .
תקופות הניתן להביאן בחשבון בחישוב תקופת האכשרה:
- עבודה בחלק מהחודש, אפילו יום עבודה אחד, נחשבת לחודש עבודה מלא בחישוב תקופת האכשרה.
- שירות סדיר מזכה ב – 6 חודשי אכשרה.
- ימי מחלה נכללים בתקופת האכשרה.
- היעדרות של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – חודש אחד.
- במחלה או בתאונה יילקחו בחשבון 6 חודשים.
- היעדרות מעבודה לפי חוק עבודת נשים – סעיפים 6 ו-7 לחוק – לפי מספר חודשי היעדרות: 26 שבועות ללידה והורות.
- התקופה בה שולמו דמי הסתגלות למפוטר.
- ימי מחלה בתקופת האבטלה נחשבים – למשך 30 ימי מחלה, ובתנאי שרופא אישר מחלתו. (2 ימי מחלה ראשונים יחשבו רק אם היה חולה 12 יום)
סיבות מוצדקות להפסקת עבודה:
- הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
- התפטרות בגלל מצב בריאותי שלו או של בן משפחה – בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח .
- שינוי מקום מגורים – 60 ק"מ/ אם לילד 40 ק"מ.
- הטרדה מינית .
תגמולים לנפגעי פעולות איבה
נפגעי פעולות איבה ומשפחות הנספים בפעולות איבה זכאים לתגמולים, לשיקום, למענקים והטבות בכדי לסייע להם לתמוך בהחלמתם.
תנאי זכאות:
- תושב ישראל שנפגע בפעולת איבה בארץ או בחו"ל.
- אזרח ישראלי שנפגע בישראל.
- אזרח ישראלי שנפגע בחו"ל וטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל.
- מי שנכנס לישראל כחוק ונפגע בה .
- תושב השטחים בעל תעודת זהות ישראלית ונפגע בגבולות הקו הירוק.
- תושב שטחים שיש לו היתר עבודה ממפקד כוחות הצבא בשטח ונפגע בתחום הקו הירוק.
- נפגע בפעולת איבה של כוחות אויב גם אם אירעה מחוץ לישראל ומטרתן הייתה פגיעה בעם היהודי.
- פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב או מנשק שהיה מיועד נגד פעולות איבה.
התגמולים המגיעים לנפגעי פעולות איבה:
- תגמול בזמן הטיפול הרפואי – אם נמנע ממנו לעבוד עקב קבלת טיפול רפואי.
- יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
- תגמול נכות חודשית
- משולם לנכה פעולת איבה שנקבעה לו דרגת נכות של 20% ומעלה .
- נכה פעולת איבה שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה בשיעור 19%-10% – ישולם לו מענק נכות חד פעמי.
- תביעה לדרגת נכות ולתשלום תגמול נכות חודשית יש להגיש תוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
- תגמולים מיוחדים
משולמים לנכה נצרך, נכה מחוסר פרסה או נכה שפרש פרישה מוקדמת מעבודתו ואינו כשיר עוד לעבודה.
- תגמול תלויים
משולם לאלמנות, להורים שכולים וליתומים של מי שנספה עקב פעולת איבה.
- תגמולים לא כספיים והטבות מיוחדות
ריפוי, אישפוז, החלמה, מכשירים רפואיים, שיקום מקצועי והטבות מיוחדות: הלוואות ומענקים לדיור, סיוע ברכישת רכב והחזקתו החודשית, תשלום עבור שירותים אישיים ועוד.
- שיקום מקצועי
נפגע בפעולת איבה שנקבעו לו נכות של 20% לפחות וכן יתומים ואלמנה של מי שנפטר עקב פעולת איבה – זכאים לשיקום מקצועי מהביטוח לאומי.
אימהות ולידה
שמירת הריון
- משולמת לאישה עובדת כשכירה או כעצמאית, אשר נאלצה להפסיק עבודתה בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר הנובע מההיריון, או במקרים בהם סביבת העבודה מסכנת את האישה או את העובר, והמעסיק לא מצא לה עבודה חלופית.
- הגמלה נועדה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן שהיא בשמירת היריון.
- בס
- לעובדת שכירה השכר ב-3 החודשים או 6 חודשים שקדמו להפסקת העבודה, הגבוה מביניהם.
- לעובדת עצמאית – השכר ב-3 החודשים שקדמו להפסקת העבודה.
תנאי זכאות לגמלת שמירת היריון:
- תושבת ישראל.
- עובדת שכירה או עצמאית
- שולמו בעדה דמי ביטוח לפחות 6 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום בו הפסיקה עבודתה עקב שמירת ההיריון.
- האישה בשמירת היריון ע"פ אישור רפואי ממומה למחלות נשים ולידה.
- נמצאת בשמירת היריון מינימום 30 ימים רצופים.
- רופא מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי אישר את תביעתה לשמירת היריון.
- אינה מקבלת תשלום עקב שמירת ההיריון מגוף אחר.
- יש להגיש את התביעה בתוך 12 חודשים מתחילת שמירת ההיריון.
דמי לידה:
יולדת העובדת כשכירה או כעצמאית זכאית לפיצוי על אובדן הכנסתה בתקופה שאינה עובדת עקב ההיריון והלידה.
- דמי הלידה ישולמו במשך 15 שבועות, אשר ניתן לחלקם לפני ואחרי הלידה, לפני הלידה לכל היותר 9 שבועות מתוך 15.
- שיעור דמי הלידה :
- לשכירה : השכר ב-3 החודשים או 6 החודשים שקדמו ללידה, הגבוה מביניהם.
- לעובדת עצמאית : השכר ב-3 החודשים שקדמו ללידה.
- מדמי הלידה ינוכו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות.
- העובדת שהפסיקה עבודתה בשל ההיריון וטרם ילדה, יכולה להגיש תביעה לדמי לידה לאחר הפסקת עבודתה ובתנאי שלא לפני 9 שבועות מתאריך הלידה המשוער.
- יולדת העובדת בחופשת הלידה, עלולה לאבד זכאותה לדמי לידה.
- מועד אחרון למסירת תביעה לדמי לידה – 12 חודשים מיום הלידה.
החודשים לפני יום הפסקת עבודה בזמן ההיריון, אשר יחשבו ששולמו בהם דמי ביטוח :
- חודשים בהם קיבלה ממעסיקה שכר – לרבות דמי מחלה ודמי חופשה.
- חודשים בהם הייתה לה הכנסה מעבודה כעצמאית ושילמה עבורם דמי ביטוח מהכנסתה.
- חודשים בהם קיבלה מהביטוח לאומי דמי לידה.
- חודשים בהם קיבלה מהביטוח לאומי דמי פגיעה בעבודה, דמי אבטלה, דמי תאונה, גמלת שמירת הריון, קצבת נכות מעבודה בשיעור 100%.
- שני החודשים הראשונים בחופשה ללא תשלום.
- חודשי שירות בצבא סדיר או שירות לאומי.
- עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.
תנאי זכאות:
- עובדת שכירה או עצמאית המועסקת בישראל.
- בת 18 שנים ומעלה.
- שולמו עבור היולדת דמי ביטוח 10 חודשים מתוך 14 חודשים או 15 חודשים מתוך 22 חודשים לפני היום שבו הפסיקה לעבוד בזמן ההיריון.
דמי מזונות
- אישה שקיבלה פסק דין לתשלום מזונות עבורה ו/או ילדיה, ואינה מקבלת את התשלום מהחייב זכאית לדמי מזונות מאת הביטוח לאומי, אשר יגבה את המזונות מהחייב.
- הביטוח הלאומי ישלם לזכאית דמי מזונות עבורה ו/ או עבור ילדיה ע"פ הסכום שנקבע בפסק הדין או ע"פ הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי – הנמוך מבניהם.
- המוסד לביטוח לאומי ינקוט הליכי הוצאה לפועל נגד החייב.
- אם ייגבה מהחייב סכום גבוה מדמי המזונות שאישה קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי, יועבר לה ההפרש.
- סכום דמי המזונות הקבוע בתקנות הביטוח לאומי תלוי גיל ומספר הילדים השוהים עימה.
תנאי הזכאות לדמי מזונות:
- אישה תושבת ישראל.
- יש בידה פסק דין למזונות.
- לא נקטה בהליכים לביצוע פסק הדין .
- אינה מתגוררת עם החייב במזונות.
- החייב במזונות תושב ישראל בזמן מתן פסק הדין או ב-24 החודשים מתוך 48 החודשים שקדמו למתן פסק הדין.
- יש בחזקתה ילד אחד לפחות או שהיא נשואה ואינה מסוגלת לפרנס את עצמה או שהיא בת 60 שנה ומעלה, גם אם אין בחזקתה ילד.
- עומדת במבחן הכנסות כפי שנקבע בחוק.
ביטוח שאירים
- קצבת שאירים ניתנת לאלמן, אלמנה, ילדים של תושב ישראל שנפטר והיה מבוטח בביטוח שאירים.
- גובה קצבת השאירים תלויית גילו של האלמן / אלמנה ומספר הילדים שבחזקתו.
- תנאי לקבלת ביטוח שארים הוא כי הנפטר השלים תקופת אכשרה – 12 חודשי ביטוח לפני יום הפטירה, או 24 חודשי ביטוח ב-5 שנים אחרונות שלפני הפטירה.
- אלמן / אלמנה / ילדים יהיו זכאים לתוספת ותק לקצבה הבסיסי באם המנוח צבר שנות ביטוח מעל לתקופת האכשרה .
- מקצבת השאירים מנוכים דמי ביטוח מינימליים, באם למקבל הקצבה אין הכנסות החייבות בתשלום דמי ביטוח.
- השלמת הכנסה:
מקצב קצבת שאירים בעל הכנסה נמוכה, העומד ביתר תנאי הזכות, זכאי לתוספת השלמת הכנסה לסכומי הכנסה מינימלית לקיום.
שיקום מקצועי
נפגעי עבודה, נכה המתמודד עם מוגבלות, נפגע פעולות איבה, אלמן /אלמנה שהוכרו על ידי מחלקת שאירים או מחלקת תלויים בנפגעי עבודה – זכאים לשיקום מקצועי .
שירותי השיקום ניתנים בדרכים מגוונות וכוללים טיפולים פרטניים, סדנאות, קבוצות התומכות בתהליך השיקום ופעילות קהילתית.
שירותי השיקום המקצועי מעניקים:
- סיוע באבחון והכוונה מקצועית.
- הענקת תשלום דמי שיקום בזמן ההכשרה.
- מעניק דמי מחיה (לאלמן / אלמנה)
- תשלום הוצאות הקשורות ללימודים : שכר לימוד, הוצאות נסיעה, ספרים, מכשירי לימוד …
- סדנאות העצמה והכנה לעבודה.
מענק לימודים
המוסד לביטוח לאומי מענק פעם בשנה, בחודש אוגוסט מענק לימודים לילדי משפחות העומדים בקריטריונים, לילדים בגיל 6 עד 18 שנים.
הזכאים למענק לימודים:
- משפחות בהן הורה גרוש, אלמן, רווק.
- הורה המקבל גמלת הבטחת הכנסה.
- עגונה
- אישה השוהה במקלט לנשים מוכות.
- ילדים יתומים או נטושים.
- ילדים עולים ללא הוריהם.
- עולה חדש הנמצא בארץ יותר משנה ופחות משנתיים, ובת זוגו לא עלתה לארץ ואינה שוהה בה.
- משפחות עם 4 ילדים, שבהן אחד ההורים מקבל מהמוסד לביטוח לאומי בחודש יולי או אוגוסט של כל שנת לימודים, אחת מהקצבאות:
- הבטחת הכנסה.
- מזונות.
- נכות כללית.
- אזרח ותיק.
- שאירים.
אזרח ותיק – קצבת זיקנה
ביטוח אזרח ותיק, נועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה.
תנאי זכאות:
- תושב ישראל – מרכז חייו בישראל (מקום מגורים קבוע, מקום שהות המשפחה)
- שנולד או עלה לישראל לפני גיל 62 (גבר – נולד אחרי 47') – או לפני גיל הפרישה לאישה (ילידת 1970 תפרוש בגיל 65).
- הגיע לגיל המזכה .
- השלים תקופת אכשרה – גבר (היה מבוטח בביטוח לאומי 5 שנים מתוך 10 שנים שקדמו לגיל המזכה, או 12 שנה בכלל, או 5 שנים לפחות, בתנאי שמספר החודשים שהיה מבוטח מיום שנעשה תושב גדול ממספר החודשים שלא היה מבוטח
- עומד במבחן ההכנסות
- שולמו בעדו דמי ביטוח כחוק
- תושב ישראל שעבר להתגורר במדינת אמנה עשוי להיות זכאי לקצבת אזרח ותיק גם אם חדל להיות תושב בישראל.
מבחן ההכנסות
שני גילאי פרישה :
- הגיל הראשון – "גיל פרישה"
- גיל פרישה שני – "גיל הזכאות" לקצבת אזרח וותיק ללא תנאים – מגיל 70
זכאות לקצבת "אזרח ותיק" מ"גיל הפרישה"
גיל פרישה – ראשון
גיל פרישה לגברים – 67 שנים.
גיל פרישה לנשים :
ילידי 1970- גיל 65
ילידי1965- גיל 63 ו-9 חודשים
ילידי 1960 – 62 ו-4 חודשים
קצבת אזרח וותיק בגיל פרישה ראשון :
בגיל פרישה זכאים לקצבת "אזרח ותיק" בתנאי שעומד במבחן הכנסות.
הכנסות מעבודה ושלא מעבודה.
מבחן הכנסות מעבודה בלבד:
אם אין בת זוג – או שיש בת זוג שאינה עונה להגדרה:
- הכנסה חודשית מעבודה (ברוטו) – נמוכה מ- 8,719 ₪
- הכנסה מעבודה גבוהה מ-8,719-12,638 – זכאי לקצבת "אזרח ותיק" חלקית – או לא להיות זכאי לקצבת אזרח ותיק – החישוב נעשה לפי תקופות הביטוח שצברת.
- אם ההכנסה החודשית מעבודה ברוטו – גובהה מ-12,638 ₪ – אינך זכאי לקצבת אזרח ותיק.
אם יש בת זוג שעונה להגדרה ויש הכנסה מעבודה – זכאות לקצבת "אזרח ותיק"
- הכנסה חודשית מעבודה ברוטו – נמוכה מ-11,624 ₪ – זכאי לקצבת אזרח ותיק מלאה.
- הכנסה חודשית מעבודה מעל11,624 עד 17,656 – זכאי לקצבת אזרח ותיק חלקית – חישוב לפני תקופות הביטוח שצבר.
- מעל הכנסה חודשית מעבודה ברוטו – גבוהה מ-17,657 – לא זכאי לקצבת אזרח ותיק (מגיל 70 כל אחד זכאי)
- השכר כולל הבראה, ביגוד, מענקים, הפרשי שכר
מבחן הכנסות שלא מעבודה (שכירות, ריבית על השקעות) – בלבד
אין לו בת זוג:
- הכנסה חודשית נמוכה מ- 26,157 – זכאי לקצבת אזרח ותיק.
- הכנסה חודשית בין 26,157-30,077 – זכאי לקצבת אזרח ותיק חלקית
- הכנסה חודשית שלא מעבודה גבוהה מ-30,077 ₪ – לא זכאי ל"קצבת אזרח ותיק".
יש לו בת זוג לפי ההגדרה בחוק – ובת הזוג לא מקבלת קצבה מהביטוח לאומי:
- הכנסה שלא מעבודה נמוכה מ- 34,872 ₪ – זכאי לקצבת אזרח ותיק מלאה.
- הכנסה בין 34,872 – 40,905 – זכאי לקצבה חלקית
- הכנסה מעל 40,905 – לא זכאי לקצבת "אזרח ותיק".
יש לו בת זוג לפי ההגדרה בחוק – ובת הזוג כן מקבלת קצבה מהביטוח לאומי:
- הכנסה חודשית נמוכה מ – 34,872 – זכאי לקצבת אזרח ותיק מלאה.
- הכנסה חודשית בין 34,872-38,792 – זכאי לקצבה חלקית.
- הכנסה חודשית שלא מעבודה גבוהה מ-38,792 – אינו זכאי לקצבת אזרח ותיק.
אם אינך זכאי לקצבת אזרח ותיק בתקופה מ"גיל הפרישה" ועד "גיל הזכאות" בגלל הכנסות שלא מעבודה – לא תהייה זכאי לתוספת דחיית קצבה עבור התקופה הזו.
קצבת אזרח ותיק – חלקית
הקצבה נקבעת בהתאם למצבך המשפחתי (יחיד או זוג) , ולפי זכאות בת הזוג לקצבה.
איך מחשבים "קצבת אזרח ותיק" חלקית:
- מההכנסה שלך מעבודה מפחיתים את ההכנסה המרבית.
- 60% מהסכום שהתקבל מופחת מהקצבה שאתה זכאי לה .
לדוגמא:
יחיד שהכנסתו 9,719 ₪ בחודש, והכנסתו המרבית לקבלת קצבה – 8,719 ₪
קצבה עם תוספת וותק מקסימלית – 2,520 ₪.
חישוב:
- 9,719-8,719 = 1,000 ₪
- 60% מ-1,000 ₪ = 600 ₪
- קצבת "אזרח ותיק עם וותק מקסימלי – 2,520 ₪
- הקצבה שיקבל : 2,520 ₪ -600 ₪ = 1,920
קצבת "אזרח ותיק" שיקבל – 1,920 ₪.
ניתן לקבל קצבה חלקית מסכום מינימלי של 168 ₪.
- אם אינך זכאי לקצבה חלקית או שאתה מוותר עליה – התקופה שאינך מקבל את הקצבה תילקח בחשבון בחישוב
מילואים
מי שנקרא לשירות מילואים ע"פ חוק שירות הביטחון וכן מי שנקרא לאימון על פי חוק שירות עבודה לשעת חירום, זכאי לתגמול על ימי השירות.
שיעור התגמול היומי:
- לעובד שכיר ולעובד עצמאי – על פי הממוצע היומי ברוטו ב-3 חודשים מלאים שקדמו לשירות המילואים + בתוספת 40% .
- התגמול לא יפחת מהסכום המינימלי ולא יעלה על הסכום המקסימלי הקבוע בחוק.
- עובד עצמאי יקבל פיצוי בנוסף לתגמול המילואים שהוא זכאי לו, ובתנאי שהיה רשום בביטוח לאומי כעצמאי ושילם באופן סדיר את תשלומי הביטוח הלאומי.
- סכום הפיצוי לעובד עצמאי יהיה בשיעור של 25% מהתגמול המחושב לפי הכנסתו ברוטו כעצמאי, על בסיס הכנסתו ברוטו ב-3 החודשים שקדמו לשירות המילואים – ועד למקסימום התגמול הקבוע בחוק.
- מהפיצוי ינוכה מס במקור בהתאם לחוק.
מענק לחייל משוחרר העובד בעובדה מועדפת
חיילים משוחררים משירות חובה או מי שסיים שירות לאומי או שירות לאומי-אזרחי של 24 חודשים, ועבדו בעבודה המוגדרת בחוק כעבודה נדרשת זכאים למענק.
רשימת העבודות הנדרשות:
- מפעלי תעשיה.
- בתי מלאכה.
- אתרי בנייה.
- תחנות דלק.
- בתי מלון.
- אתרי גידול חקלאיים.
- טיפול וסיוע אישי לאנשים בעלי מוגבלויות.
יש לשים לב:
- מאבטחים, שומרים ועובדי ניקיון במקומות הרשומים הנ"ל.
- עבודה פקידותית באותם מקומות לא תחשב כעבודה נדרשת.
תנאי זכאות לקבלת המענק :
- עבד בעבודה נדרשת לפחות 6 חודשים מלאים – לפחות 150 ימי עבודה, גם אם אינם רצופים וגם אם אינם אצל מעסיק אחד, בתוך 24 חודשים מיום שהשתחרר מהשירות.
- העבודה צריכה להיות במשרה מלאה.
- ימי חופשה, ימי מחלה, ימי מילואים – לא יספרו כימי עבודה.
- אם שירת במילואים במהלך השנתיים שלאחר השחרור משירות חובה, תוארך התקופה שבה באפשרותו לעבוד בעבודה נדרשת ולהיות זכאי למענק.
תביעות חוב עובדים שמעסיקם פשט את הרגל
שכיר שמעסיקו פשט את הרגל או שהחברה בה עבד התפרקה – זכאי לתשלום מהביטוח לאומי עבור שכר עבודה ופיצויי פיטורין שמעסיקו חייב לו.
זכאים לגמלה:
- עובד שמעסיקו פשט את הרגל או שניתן נגד מעסיקו צו פירוק.
- שאירי עובד הזכאי לפיצויי פיטורין.
- קופת גמל – אם קיים חוב של המעסיק לקופת הגמל שהעובד מבוטח בה.
סכום הגמלאות
- שכר עבודה .
- פיצויי פיטורין – עד המקסימום הקבוע בחוק.
- תשלומים לקופת גמל שלא הועברו לקופת הגמל מכספי העובד ו /או המעסיק – עד למקסימום הקבוע בחוק.
פטור ממס
מי שסובל מבעיה רפואית המשפיעה על תפקודו ופרנסתו, גם אם החלים ונרפא ממחלתו עשוי להיות זכאי לפטור ממס הכנסה.
- זכאים מי שסובל ממחלות קשות: סרטן, סכרת, מחלת לב, ריאות, מוחי.
- שקלול הבעיות רפואיות עומד לפחות על 90%.
- פטור ממס יכול להיות עד 570,000 ₪ בשנה על הכנסות מעבודה, ו 60,000 ₪ על הכנסות שאינן מעבודה.
דרגות הפטור:
- נכות משנה ומעלה – פטור מלא
- נכות בין 189 עד 364 ימים – פטור חלקי עד 76,000 ₪
- נכות פחות מ-184 יום – אין זכאות לפטור ממס הכנסה.
- נכים קשים – פטור רטרואקטיבי 6 שנים אחרונות.
- זכאות ניתנת גם לאנשים עובדים ולפנסיונרים המשלמים מס הכנסה.
שלבי קבלת הפטור ממס הכנסה:
- לבקש מפקיד שומה הפניה לוועדה רפואית בביטוח הלאומי.
- שובר לתשלום אגרה.
- מילוי טפסים + צירוף חומר רלוונטי.
נקודות חשובות:
- פטור ממס ניתן על נכות רפואית בלבד ולא על נכות תפקודית.
- לא ניתן לפנות ישירות לביטוח לאמי – חייבים לקבל הפניה מפקיד שומה.
- עיוור יכול לקבל פטור ממס הכנסה ללא צורך בוועדה רפואית.
עורך דין לביטוח לאומי
עו"ד ביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי הוא הגורם שאמור לדאוג לרווחת אזרחי המדינה, גם אם מסיבה כלשהי הם לא יכולים להתפרנס כפי שיכלו בעבר. הסיבות לירידה ביכולת ההשתכרות יכולות להיות רבות וגם יכולות להיות לתקופות שונות, החל ממספר שבועות או חודשים ועד לאיבוד יכולת ההשתכרות באופן קבוע. ככל שמדובר על ירידה משמעותית יותר ביכולת וככל שהתקופה ארוכה יותר כך יתעוררו קשיים רבים יותר לקבלת הקצבה. עורך דין לביטוח לאומי מלווה את התובע בכל הקשור להגשת התביעה, בין אם מדובר על אובדן כושר עבודה בעקבות תאונת עבודה, בין אם זו קצבת נכות קבועה או זמנית בעקבות תאונת דרכים או מחלה או מכל סיבה אחרת.
מתי מומלץ לפנות אל עורך דין לביטוח לאומי?
בכל מצב בו נדרשת פניה לביטוח לאומי לצורך קבלת קצבה, זמנית או קבועה, כדאי להתייעץ עם עורך דין לביטוח לאומי כיצד לפעול, ממה להתחיל בהגשת התביעה ואיך לפעול בהמשך. כאשר זו תביעה למחלקת נכות כללית לצורך קבלת אחוזי נכות, המוסד לביטוח לאומי יעשה כל שניתן כדי לתת אחוזי נכות הנמוכים מן הרף הנדרש לקבלת קצבה או למקם אתכם כך שתקבלו קצבה נמוכה יותר מכפי שנראה שמגיע לכם. קביעת אחוזי הנכות נעשית באמצעות וועדות רפואיות אליהן תצטרכו לגשת. עורך הדין ינחה אתכם כיצד לנהוג בוועדות, מה לומר ואילו מסמכים להציג. במידת הצורך הוא גם ייצג אתכם בערעור על החלטת הוועדה ואף בערעור על החלטת ועדת הערר אם נדרש.
איך לבחור את עורך הדין שילווה אתכם בתהליך?
הגשת תביעה לביטוח לאומי במקרה של תאונת דרכים בה הפגיעה משמעותית או במחלה קשה אינה פשוטה. חשוב לפעול מהרגע הראשון באופן מסודר ולהגיש את התביעה באופן מקצועי. לכן, חפשו עורך דין לביטוח לאומי המתמחה בתחום, מכיר היטב את החוקים הנוגעים לקבלת קצבאות מביטוח לאומי, קביעת אחוזי נכות זמניים וקבועים, קבלת פיצויים בשל אובדן כושר עבודה ועוד. כדאי לבחור עורך דין אשר מתמחה בנזיקין עם דגש על נזקי גוף ומאחוריו תביעות רבות של ביטוח לאומי שהסתיימו בקבלת הקצבה או הפיצוי המתאימים. מעבר לכך חשוב גם הפן האישי: עורך דין שתרגישו נוח לפנות אליו ושישרה תחושת ביטחון.
עו"ד סיגלית מור מתמחה בדיני נזיקין, כולל בהגשת תביעות לביטוח לאומי. היא מלווה ומייצגת את לקוחותיה עד למיצוי מלוא זכויותיהם. מוזמנים ליצור קשר.
עורך דין לתביעות ביטוח לאומי
כולנו משלמים למוסד לביטוח לאומי מדי חודש, הן כשכירים והן כעצמאים. המוסד לביטוח הלאומי אמור לסייע לנו כאשר ישנה בעיה או ירידה ביכולת ההשתכרות. ישנם מצבים בהם קבלת הקצבה המתאימה מביטוח לאומי אינה מורכבת מדי, למשל כאשר אדם הגיע לגיל בו הוא מקבל קצבת זקנה, כאשר מדובר על דמי לידה, קצבת ילדים או אפילו אבטלה. ישנם מצבים מורכבים יותר בהם הדרך עד קבלת הקצבה המתאימה אינה קלה. כך למשל כאשר מדובר על תאונת דרכים בעקבותיה היתה פגיעה משמעותית, תאונת עבודה או מחלה. לכן, במצבים אלה מומלץ לפנות אל עורך דין לתביעות ביטוח לאומי שילווה אתכם לאורך כל התהליך.
איך יסייע לכם עורך דין לתביעות ביטוח לאומי?
הדבר הראשון שיעשה עורך הדין עבורכם הוא בחינת פרטי המקרה ובניית תוכנית פעולה כיצד מומלץ לפעול. בד"כ עורך דין לתביעות ביטוח לאומי מתמחה גם בהגשת תביעות לחברות ביטוח או לגורמים אחרים הקשורים לפגיעה. כך הוא יוכל לייצג וללוות אתכם בכל התביעות. מעבר לכך יראה האם יש תביעה שהפיצוי עליה יקזז פיצוי תביעה אחרת וינחה כיצד הכי חכם לפעול. מעבר לכך, עורך הדין ינסח את התביעה לביטוח לאומי או לגורמים האחרים וידאג לצירוף כל המסמכים הנדרשים. כבר הניסוח המקצועי של התביעה ייתן יתרון כלשהו מול ביטוח לאומי. הוא גם ילווה אכם בהמשך, ינחה אתכם לפני וועדות רפואיות, יסייע בערעור על החלטתן אם נדרש ועוד.
בנושא משמעותי כמו תביעה לביטוח לאומי: פנו למומחה בתחום
הגשת תביעה לביטוח לאומי היא מורכבת ככל שגובה הקצבה המגיע לכם הוא משמעותי יותר ולזמן ארוך יותר. ביטוח לאומי יערים לא מעט קשיים ולא ישתכנע בקלות שאכן זו רמת הפגיעה ואלה הפיצויים המגיעים בעקבותיה. לכן, חשוב להתייעץ עם עורך דין לתביעות ביטוח לאומי עוד לפני הגשת התביעה. בחרו עורך דין שיש לו ניסיון רב בתחום, שמכיר היטב את החוקים הנוגעים לקצבאות ביטוח לאומי ובכלל מכיר היטב את ההתנהלות מולו. כדאי לבחור עורך דין מקומי המכיר את הנפשות הפועלות בסניף בו מתנהל התיק שלכם. הדבר יכול לסייע לפחות מבחינה בירוקרטית.
עו"ד סיגלית מור מתמחה בתביעות ביטוח לאומי. היא מלווה ומייצגת שנים לקוחות בהגשת תביעות ונלחמת עבור לקוחותיה עד קבלת ההכרה המלאה ומתן קצבה מתאימה. מוזמנים ליצור קשר.